Is it okay to smile on Holocaust Day?
27.01.2023   •    6 min read   •    by Bob Orel
היום הזה בשנה, שבו השידורים בטלוויזיה הופכים להיות שחור לבן, הפלייליסטים עוברים למצב עצב קולקטיבי, הכל נעשה שקט, וממש מרגישים באוויר את הממלכתיות המעיקה ואת הכובד של זיכרון השואה. ועכשיו, לך תתבונן פנימה, תשמר את זיכרון השואה (כשכל מה שיש לך בראש זה בריסטולים שחורים, טלאי צהוב ותפאורה של גדר תיל) ותעסוק בלקחיה. הרבה יותר מפתה לשקוע לאיזה סדרה טובה (או בינונית) בנטפליקס ופשוט לשכוח מכל העניין.
ולכן, אני מתרגש בכל שנה מחדש, מזיכרון בסלון. בעיני זאת אחת היוזמות החברתיות הכי מקוריות ונועזות שנוצרו כאן. האומץ לגעת ביום הלא פשוט הזה על שלל פרותיו הקדושות, ולהאמין שמיליוני אנשים בארץ ובעולם ירצו להיות חלק ממנו, מבחירה חופשית הוא כל כך לא מובן מאליו. זיכרון בסלון נולד כשעדי אלטשולר החליטה לקחת אחריות על היום הזה, וליצור מסורת ישראלית חדשה ומלאת משמעות, שתהפוך את זיכרון השואה לאנושי, אינטימי, שייך לכאן ולעכשיו וכזה שכל אחד מאיתנו נרגש וגאה להיות חלק ממנו.
זיכרון בסלון נותן אלטרנטיבה חדשה לקהל שלם שכן חיפש להתחבר לזיכרון השואה ולא לברוח ממנו, עם מסר מלא תקווה.
אז מערב אינטימי אחד לפני יותר מעשר שנים, זיכרון בסלון הפך לתנועה ולקהילה של מארחים ומתארחים, ומערך של מתנדבים שעושים הכל כדי שהמסורת החדשה הזאת תתרחב ותעמיק, וזיכרון השואה יישאר חי ורלוונטי לנו, ולכל מי שיבוא אחרינו. אנחנו מלווים את זיכרון בסלון בעשור האחרון, ממש מהערב הראשון שעדי ארגנה בבית הוריה בהוד השרון, ובמהלך החודשים האחרונים נפלה בחלקנו הזכות לעצב את האתר החדש של זיכרון בסלון.
Logo sketches that were rejected
איך אנחנו לוקחים את הנושא הטעון והמרתיע הזה, ומציגים אותו אחרת לגמרי, כך שישקף את החזון של זיכרון בסלון?
האתגר שניצב בפנינו היה כל כך שונה מחיי היום יום שלנו, כאנשי חוויית משתמש ומעצבים. שאלנו את עצמנו איך אנחנו לוקחים את הנושא הטעון והמרתיע הזה, ומציגים אותו אחרת לגמרי, כך שישקף את החזון של זיכרון בסלון: מכבד, אך לא מתנחמד; עכשווי אבל לא טרנדי; מחבר, אבל עדיין נוגע בעצבים חשופים של כל כך הרבה אנשים.
הבסיס לעבודה שלנו היה הלוגו הנפלא של זיכרון בסלון, שיצר אריאל קוצר לפני כעשור. הפתקית הצהובה היא אבולוציה עדינה ומרומזת של הטלאי הצהוב, והיא מזכירה לנו בצורה לא פולשנית להמשיך ולספר, להמשיך ולזכור. מהפתקית הצהובה יצאנו לפיתוח של שפה גרפית שלמה, שכולה נובעת מהצורה האיקונית של הפתק עם מגרעת המשולש. בועות שיחה, קווים ונקודות הפכו להיות חומרי הגלם שלנו בסיפור הויזואלי החדש שיצרנו. אל הצהוב המוכר הצטרף גם הורוד הכל כך לא ממלכתי אך מלא בתקווה. וחיוך. כן, מותר לחייך ביום השואה.
Logo sketches that were rejected
זרימה, ידידותיות, ובעיקר איזון מדוייק ורגיש בין אז לעכשיו, בין הקושי והאבל לאופטימיות ותקווה.
הטיפוגרפיה היא דמות מרכזית בסיפור שלנו. בבחרנו בפונט RAG (תודה לסטודיו RAG שתרמו לזיכרון בסלון את זכויות השימוש בפונט), שמבטא בצורה מושלמת את העקרונות העיצוביים שהגדרנו לעצמנו: זרימה, ידידותיות, ובעיקר איזון מדוייק ורגיש בין אז לעכשיו, בין הקושי והאבל לאופטימיות ותקווה.
עיקרון נוסף שהיה חשוב לנו ולצוות זיכרון בסלון, היה להראות אנשים, וכן, גם שמחה. זה לא ערב שמעבירים לבד, אלא ערב של ביחד, של שורדים, של דור שני ושלישי, של כולנו.
Logo sketches that were rejected
Logo sketches that were rejected
אז איפה אתם עושים את יום השואה?
בכל ערב יום השואה, מתכנסים מאות אלפי אנשים בארץ ובעולם, ומעבירים את הערב המיוחד בשיחה, בשירה, נגינה ובעיקר ביחד. אתר זיכרון בסלון: www.zikaronbasalon.com
תודה לעדי אלטשולר, למיכל ליפמן ולמורן ציפר על ההזדמנות, ולצוות Guts שיצר את האתר.