Don’t listen to your gut
21.09.22   •    6 min read   •    by Shlomit Kotek
Shlomit Kotek's gut feeling says: Listen to your clients
לפעמים עבודה שאנחנו מאמינים בה בכל מאודנו לא מתקבלת. איך זה יכול להיות, אם היינו נאמנים לעצמנו, והרי הלקוחות בחרו בנו בזכות הכישרון שלנו, ובזכות היותנו גאטסיים שכאלה?

כשפיסת נשמה שנוצרה בכל כך הרבה תשומת לב, חשיבה, ניואנסים, השקעה ודיאלוגים פנימיים נדחית, זה קורע את הלב, זה מכאיב ומקומם, כל פעם מחדש. אז הנה הזדמנות להתבונן בשלושה סיפורים שלימדו אותנו שלהקשיב לקול הפנימי זאת רק ההתחלה, כי בלי קשב אמיתי ללקוחות שלנו זה לא יעבוד.
סיפור ראשון: זה לא אנחנו, זה אתם
קרן השקעות מבוססת ומצליחה פנתה אלינו. בדרך מקרית, הם גילו שהלוגו שלהם בעל קווי דמיון לסמל של גוף ידוע לשמצה, וזה הציק להם. חוץ מזה, מאז שנוצרה השפה החזותית שלהם חלפו שנים, השוק השתנה, הם בגרו וצמחו, והרי לכם צירוף סיבות ונסיבות מוצדק, לצאת לתהליך של Rebranding. ידענו והרגשנו שהמותג שלהם חזק ועוצמתי, עם אופי מובהק שאי אפשר לטעות בו: תמהיל של האישיות שלהם עצמם, השותפים והצוות הבכיר, הדרך שעברו, הבחירות שעשו עם השנים, וההצלחה הכבירה שלא אחרה להגיע. נקודת פתיחה מצויינת עבורנו, אבל לא נטולת כאב בטן.

יצאנו לדרך עם תהליך אסטרטגי שהניב תובנות עמוקות וחכמות, שאומצו בחום ובהתלהבות על ידי השותפים. נלהבים ומלאי השראה, המשכנו לעיצוב הלוגו ופיתוח השפה הויזואלית. הצוות הפך כל אבן בעולם ההון סיכון, העמיק חקר בכל צורה הנדסית שנוצרה מאז פיתגורס, ובחן כל גוון במנעד הצבעים בטווח שבין שורשיות לחדשנות. יצרנו שלושה כיווני מיתוג שונים זה מזה, מנומקים ומרהיבים, התלבשנו יפה, הצטופפנו במונית ושמנו פעמינו למשרדיהם הנעימים. הפרזנטציה עברה בהצלחה. החדר היה מלא בחיוכים, קיבלנו פידבקים חכמים ואוהבים, והוחלט לתת לדברים לשקוע כמה ימים.
Guts Agency created this billboard that the client didn't like
Guts Agency illustrations that were rejected
הצצה לכיוונים הקריאטיביים שלא התקבלו
הימים חלפו, וקיבלנו טלפון. תשמעו, הכיוון הראשון קצת דומה לחברה שראינו. הכיוון השני יפה אבל לא אנחנו. הכיוון השלישי יכול לעבוד, אבל לא מדוייק. הקשבנו, ויצאנו לעוד סיבוב. אחריו הגיע עוד אחד, ועוד אחד. בין לבין, ניהלנו שיחות עומק עם השותפים, בנינו תהליך שקוף ומשתף ובכל צמתי ההחלטה, עברנו עם עצמנו תהליך של התבוננות פנימה והתמודדות לא פשוטה עם הצורך להעמיד עוד ועוד גירסאות לאותו בריף, אבל מה שלא עשינו, זה לא התקבל.
Logo sketches that were rejected
המחברת של ירדן
אז מה קרה שם בעצם? הצוות אהב מאוד את הלוגו הקיים והיה קשור אליו ומחובר אליו בכל נימי נפשו. המותג עצמו, היה כבר בעל הסגולות הנדירות ביותר שאפשר רק לחלום עליהן: אישיות חזקה ומובהקת, מוכרות ומוניטין מעולה. עם יד על הלב, הם לא באמת היו זקוקים למיתוג מחדש.
למדנו שחשוב להקשיב לא רק למילים, אלא גם למנגינה, וגם אם מגיע לפתחנו פרויקט שנראה נוצץ ומדהים, אם משהו בבטן לא יושב טוב, אז לעצור, להקשיב, וגם להגיד לא, לא מתאים. זה לא אנחנו, זה אתם.
סיפור שני: הפרעת קשב
רוב הפרויקטים שמגיעים אלינו הם מאיזורי ה-B2B, ולמען האמת, זאת התמחות של שנים, לקחת את עולמות התוכן המשמימים ביותר עלי אדמות, לחפור, להעמיק, למצוא את הניצוץ ולספר לעולם סיפור סקסי, כריזמטי, מחבר. בדיקות תוכנה? תיחזוק צנרת באמצעות גלי קול? ביקורת ספרים עבור רואי חשבון? Bring it on, אנחנו כבר נעשה את הקסם. זה קשה לאללה, כל פעם מחדש. ולכן, לא היה גבול לשמחה שלנו, כשהגיע אלינו סוף סוף פרויקט D2C. מוצר מגניב - צ׳ק. פוטנציאל להצלחה גלובלית - צ׳ק. כימיה עם הצוות - צ׳ק. יאללה, יוצאים לדרך.
Logo and graphic language direction that were rejected
Logo and graphic language direction that were rejected
כמה סקיצות שלא התקבלו וחבל
אז התחלנו מבניית שאלון, שיגרנו אותו למשיבים ברחבי הגלובוס. קיבלנו עשרות תשובות שהעיפו לנו את הראש. זיקקנו תובנות, הגיעו מסקנות, כתבנו אסטרטגיה, הבאנו שורה בת ז**ה, חכמה כזאת, שמחוברת למוצר, להשפעה שלו על חלל הבית, וגם למה שקורה בלב. עברנו ל-Naming. גם כאן, ראשיתה של עבודה מתודולוגית הסתיימה ברשימת פיינליסטים מיוחדים, עוצמתיים, מעיפים את הראש. אנחנו היינו מבסוטים, אבל התהליך התחיל לקרטע. נשלחנו לעוד ועוד סבבים, התבקשנו לשוחח עם יועצים משפטיים, ובסופו של דבר השמות שהבאנו לא ראו אור, והלקוח ביקש שנעבוד עם שם שהוא בחר. הרגשנו שאנחנו עובדים עם המון התנגדויות, בולעים צפרדעים והרעיונות שלנו הלכו ורודדו עם כל סבב נוסף.

אז מה קרה שם? כשיצאנו לדרך, לא הבנו שיש אדם עם say משמעותי, שלא היה שותף בקבלת ההחלטות עוד בשלבי המחקר והאסטרטגיה, ובעצם לא משנה מה היינו מביאים לשולחן, בלי שותפות אמיתית עם הלקוח אי אפשר להצליח.
סיפור שלישי: למות משעמום
מה קורה כשהלקוח רוצה וצריך עבודה פשוטה וסולידית? בסיפור השלישי והאחרון בשרשרת חוסר הקשב, לא הקשבנו לצורך של הלקוח. נורא לא רצינו להיות B2Boring, והפגזנו עם שפה איורית רבת קסם ודמיון.
אנחנו ממוקדים ביומיום בתהליך המקצועי, העבודה היצירתית היא כל עולמנו, אבל כאשר הלקוח לא שותף מלא לדרך, זה חסר סיכוי. ולכן, התקשורת, הו התקשורת עם הלקוח, היא הנקודה שבה קמים ונופלים דברים.
visual language idea that was rejected
הדגמה מתוך השפה הגרפית שיצרנו עבור המותג. איורים: אלירן הרוש הכשרוני
העבודה שלנו לא ראתה אור. חשבנו שעשינו עבודה נפלאה ומקורית. עפנו על עצמנו, וכגודל התעופה, כך כאב ההתרסקות. הייתי רוצה לומר שהקדמנו את זמננו, אבל עם יד על הלב, לא היינו בקשב מלא ללקוח, ודחפנו בכל הכח בכיוון לא נכון. אני שואלת את עצמי, מי אנחנו בתוך פרויקט כזה, ומה עם האיכויות הגאטסיות שלנו: התעוזה, הבעיטה במוסכמות, הקשב לבטן? האם לעשות עבודה סטנדרטית זה בסדר לפעמים?
Sticker idea that was rejected
יא אללה, איזה כואב זה לוותר על כאלה איורים מושלמים
מצד אחד, לקוחה, אל תבחרי בנו אם אין לך את העוז לפרוץ מוסכמות, ומצד שני, אם היא בחרה בנו, היא מאמינה בנו, ואנחנו הרי למרחקים ארוכים. אז כדאי להקשיב לכאן ולעכשיו, להשקיע במערכת היחסים הזאת, והגאטסיות תגיע. אם לא במיזם הזה אז בטח בבא.